אורי בורי

בכניסה למסעדת אורי בורי, מול הטיילת המערבית בעכו העתיקה, עמדו שני זוגות תיירים מבוגרים והציצו מבולבלים במפות שאחזו בידיהם: "סליחה, אולי אתם יודעים היכן מסעדת הדגים המפורסמת אורי-בורי?" החוונו בידינו תנועה קלה ואמרנו שזה כאן, מול עיניהם, ושגם אנו הולכים לאותו המקום. הם הודו לנו והוסיפו: "השביעו אותנו בבית, בברלין, שלא נחזור מהטיול בלי להיכנס למסעדה הזאת!"
בתוך המסעדה, שקירותיה עבים ועתיקי יומין, הצלחנו לתפוס מקום ליד החלון, וכך יכולנו לנצל את ההפסקות שהיו בין המנות שהוגשו לשולחן כדי לצפות בתנועה הערה של המטיילים הרבים המתחילים, או מסיימים, את טיולם בעכו בנקודה זו ממש. גם לכם מומלץ ללכת על תפריט ה"טעימות" שמציעה המסעדה. החוויה שווה את המחיר.
אורי ירמיאס, בעל המסעדה, שזקנו הלבן הארוך הפך ל"סמל המסחרי" שלו, הוא אדם חריף מחשבה ויזם נלהב. הוא אוהב את אורחיו ומרבה לשוחח עמם. לפעמים אף יתיישב ליד שולחן אורחים שזה ביקורם הראשון במסעדה, וישעשע אותם בסיפורי הרפתקאות מעברו. לאורי השקפת עולם חברתית ופוליטית מקורית ומרעננת, ואין פלא שהאיש הזה יזם, בין השאר, גם את הקמת מלון הבוטיק המיוחד במינו "אפנדי" שנמצא במרחק כמה מאות מטרים מהמסעדה ונחשב לפנינה תיירותית וארכיטקטונית.
המסעדה המפורסמת הזאת אינה זקוקה להמלצתנו הצנועה. שמה יצא ברחבי העולם, שלא לדבר על ישראל. מה שאינכם יודעים אולי, זה שמחיריה של המסעדה אינם יקרים, אלא בינוניים וישנן מנות המתומחרות, במפתיע, ממש בזול. אנחנו גילינו את זה תוך כדי ביקורנו במסעדה. ואולם את מגוון המנות שרבות מהן מקוריות ולא תמצאו במסעדות דגים אחרות יקשה עלינו לתאר.
לכן נסתפק באחד הרגעים היותר עילאיים שהיו לנו בזמן הארוחה. זה קרה כשהגיע לשולחננו ה"קוקי סן ז'ק" אותה צדפה מיוחדת במינה, שטעמה נותר בפינו עד לרגע כתיבת שורות אלה. הרוטב שבה נעטפה בצלחת ההגשה החמה היווה תפאורה מושלמת לטעימה קולינרית בלתי נשכחת.
ועוד לא התחלנו לדבר על המנות האחרות…