חמאם אל באשה

עם כניסתכם למבנה תצוידו באזניות (סאונד מצוין בשמונה שפות אפשריות) ותפסעו לתוך אולם ששימש חדר ההסבה של החמאם. באולם מפואר זה, אשר במרכזו מזרקה, נהגו תושבי עכו להתארגן לקראת הכניסה לחמאם עצמו; כשאנו מדברים על התארגנות, אין כוונתנו רק להחלפת בגדים והצטיידות במגבת ובכפכפי עץ. האורחים היו יושבים, משוחחים ומשחקים שש-בש, בשעה שגופם היה מתרגל לחום – לקראת המפגש עם להטו הבלתי אפשרי של החדר המרכזי.
בחדר התארגנות זה תתיישבו אתם למול מסך גדול, ובמשך כחצי שעה תחוו קצת מאווירת החמאם באמצעות סרט בשם 'הבלן האחרון'. דרך עלילת הסרט, המתאר שושלת בלנים (אנשי בית המרחץ אשר דאגו לצרכי האורחים – ממגבת דרך עיסוי והצלפה מרעננת ועד שיחת נפש או דיון בענייני היום), תטעמו קצת מאווירת המקום בזמנים ההם.
בתום הסרט יכוונו אתכם האזניות לעבר החדר המרכזי. בדרך תחלפו על פני חדרים ונישות ששימשו את כל מטפלי העיר: הספר, מקבע השברים, המטפל בכוסות רוח ואחרים. שחזור החדרים עושה שימוש בתפאורה יפהפייה ויצירתית שמצליחה להחיות לרגע ימים עברו.
זהו. הגעתם אל האולם האחרון. החמאם: כבשן מענג שהרצפה המוסקת להטה בו (כפכפי עץ הזכרנו?) ואידתה את המים – אשר עלו לתקרה המעוגלת והמוארת וטפטפו חזרה מטה. מרכז החדר המוגבה שימש להסבה תוך קבלת טיפול או סתם הזעה מטהרת, בשעה שהרוחצים מתעדכנים (איך לא) ברכילות האחרונה.