הגנים הבהאים

כבר הצעידה על שביל האבנים הלבן החוצה את הגן הבהאי בעכו היא מדיטטיבית. שבילים משורטטים, שיחים מטופחים וגזומים למשעי, מזרקה ומבני אבן בעלי קו נקי. צעדים. הדרך הלבנה מובילה מן הכניסה לאורך הגן ועד מקדש הבהא-אללה: המקום הקדוש ביותר למאמיני הדת הבהאית עלי אדמות. תודו שהופתעתם.
בכניסה לגן תמצאו לוחות ובהם הסבר בכמה שפות. מאבטחי הגן יקבלו אתכם בנעימות חכמה ויסבירו לכם את שתבקשו לדעת. ניכר שהם נבחרו בקפידה וחשים חלק מן המקום. תענוג. בקשו מהם את דפי ההסבר שילוו אתכם בביקור.
הדת הבהאית היא הצעירה מבין דתות העולם (1844) ומונה כחמישה מיליון מאמינים ברחבי העולם. עיקרי האמונה שלה הם אחדות ואמונה באל אחד. היא מתנגדת לדעות קדומות ודוגלת בשוויון בין המינים, ביטול פערים בין עוני לעושר, חינוך חובה לכל, וכן בזכותו ואחריותו של כל אדם לחפש באופן עצמאי אחר האמת. הבהאים מאמינים בקיום ההתאמה בין דת להיגיון ובהרמוניה בין דת למדע. אמן.
מייסד הדת הבהאית הוא מירזה חוסיין עלי (1817-1892) שנודע בתואר בהא-אללה (זוהר האל). איך התגלגל לעכו תוכלו ללמוד בביקורכם במקום, אבל בשורה התחתונה, הבהא-אללה חי כאן באחרית ימיו ועם פטירתו נקבר במבנה קטן שהפך למקדש. עיצוב הגן מדגיש אחדות בין מזרח (גן פרסי) למערב (סגנון הפסלים שבמקום) ובין ניגודים שבטבע המיוצגים על ידי צבעי הפרחים החזקים (ירוק מול אדום בוהק, למשל).
בסמוך למקדש מתחלפות אבני השביל והופכות לחלוקי נחל קטנטנים.
הביקורים בפנים המקדש הם קצרים ונערכים בקבוצות בנות עד 20-15 מבקרים. בכניסה יחכה לכם מדריך. המדריכה שלנו, נפאלית יפה, מלאכית, לוחשת לנו כמה מילות הסבר באנגלית ומבקשת שנחלוץ נעליים, נשתיק טלפונים ולא נצלם. ליד חדר קבורתו של הבהא-אללה יש להציץ לרגע חטוף בקודש הקודשים ולצאת. פליז קאם.
ביציאה מהגן מבסס המאבטח את התרגשותנו: "המקום הזה הוא חתיכת אוצר שמקשר בין כל שלוש הדתות". לנו ברור שנחשפנו לאתר בקנה מידה עולמי – שנחבא לו שתי אצבעות מהבית.
צעד קטן לאדם.